חזרה לכל השאלות

איך יודעים שהתוכן בלינקדאין באמת עובד?

קודם מגדירים מה רוצים שיקרה: שיותר אנשים בתחום יכירו אתכם, שיתחילו שיחות מקצועיות או שיגיעו פניות לעסק. אחר כך בודקים אם התוכן עוזר לזה לקרות. חשיפות ותגובות מספרות מה קרה לפוסט בתוך לינקדאין; הן לא מספרות לבדן אם מישהו פנה אליכם או הפך ללקוח.

מה כדאי למדוד חוץ מלייקים?

בחרו מדדים שמתאימים למטרה שלכם. אם אתם רוצים להגיע לאנשי מקצוע בתחום מסוים, בדקו מי מגיב ומה אפשר ללמוד מנתוני הקהל. אם המטרה היא לפתוח שיחות, תעדו גם פניות והודעות שקיבלתם בעקבות התוכן. תגובה שמפתחת דיון מקצועי יכולה להיות שימושית גם בלי שתוביל מיד למכירה.

אל תבחרו בדיעבד את המספר שנראה הכי טוב. לפני שמתחילים לעבוד עם כותב, כדאי להסכים מה רוצים להשיג ומה בודקים. אפשר לעקוב אחרי כמה מדדים, בלי להעמיד פנים שכולם מודדים את אותו הדבר.

כמה אנשים ראו את הפוסט?

לפי ההסבר של לינקדאין על נתוני התוכן, חשיפות הן מספר הפעמים שבהן התוכן הוצג. אותו אדם יכול לראות פוסט יותר מפעם אחת. המדד Members reached סופר חברים ועמודים שונים שאליהם התוכן הגיע, בלי לספור שוב צפיות חוזרות. לינקדאין מציינת שהמספרים הם הערכות.

למשל, בצילום הפוסט שלי שמופיע בדף הבית נראות 121,299 חשיפות. זה לא אומר ש־121,299 אנשים שונים קראו אותו, ובוודאי לא אומר שהגיעו ממנו פניות או לקוחות. כדי לדעת את זה צריך מידע נוסף.

איך משווים בין פוסטים בצורה מועילה?

השוו פוסטים שהיה להם זמן דומה לצבור תגובות וחשיפות. מספר שנרשם יום אחרי הפרסום אינו שקול למספר שנאסף במשך חודש. שימו לב גם להבדלים בנושא, בסוג הפוסט ובקהל שאליו פניתם.

בדוח התוכן המשולב יש הבחנה שקל לפספס: טווח התאריכים משנה את סיכום הפעילות לתקופה, אבל הנתונים של כל פוסט ברשימת הפוסטים הם הסכומים המצטברים שלו. לכן שינוי טווח הדוח לא הופך אוטומטית את כל הפוסטים להשוואה באותו גיל.

חפשו משהו שחוזר בכמה פוסטים. פוסט אחד עם הרבה חשיפות אינו מספיק כדי לקבוע שכל פוסט באותו סגנון יצליח. כך גם כשבודקים מתי כדאי לפרסם: השעה היא רק אחד ההבדלים האפשריים.

מה לרשום כדי להבין מה השתנה?

אפשר להתחיל בגיליון פשוט. לכל פוסט רשמו:

1. קישור, תאריך פרסום ונושא.
2. מה רציתם שיקרה בעקבותיו.
3. מתי בדקתם את הנתונים וכמה זמן עבר מהפרסום.
4. חשיפות, תגובות ונתונים נוספים שחשובים למטרה שבחרתם.
5. אילו שיחות או פניות נפתחו, ומה ידוע על הקשר שלהן לפוסט.
6. מה תרצו לבדוק בפוסטים הבאים.

לא צריך להסיק מסקנה מכל שורה. לפעמים המסקנה היא שעדיין אין מספיק מידע. הגיליון נועד לעזור לבחור מה להמשיך, לשנות או לבדוק, לא לייצר דוח מרשים.

איך בודקים אם התוכן מביא פניות?

כשמישהו פונה אליכם, אפשר לשאול איך הגיע אליכם ואיזה תוכן זכר. רשמו את התשובה כפי שנאמרה. אם הוא מזכיר פוסט מסוים, יש לכם עדות לקשר; אם הוא רק מכיר אתכם מלינקדאין, אל תשייכו את הפנייה לפוסט אחד בלי בסיס.

אם אתם מפנים לאתר עם מערכת מדידה, אפשר להשתמש בקישורים מסומנים בפרמטרי UTM כדי להבחין בין כניסות מקישורים שונים. זה עוזר לעקוב אחרי לחיצות, לא אחרי כל מי שקרא פוסט. גם במערכת המדידה יכולות להופיע כניסות בלי מקור הפניה ברור.

מה עושים עם הנתונים לפני הפוסט הבא?

בחרו שינוי שיש לכם סיבה לבדוק: להסביר נושא בעזרת דוגמה ברורה יותר, לפנות לתפקיד מסוים או להרחיב שאלה שחזרה בתגובות. בדקו אם השינוי עוזר בכמה פוסטים, בלי להפוך תוצאה בודדת לחוק.

אם התוכן מגיע לאנשים הלא נכונים, כדאי לחזור לנושא ולקהל שאליו אתם פונים. אם נוצרים דיונים טובים אבל אין פניות, אפשר לבדוק גם אם ברור מה אתם מציעים ואיך ליצור איתכם קשר. יותר חשיפות לבדן לא יענו על כל אחת מהשאלות האלה.

רוצים תוכן שמתחיל במה שחשוב לכם להשיג? ספרו לי למי אתם רוצים להגיע ועל מה תרצו לכתוב.

אם קשה לבחור מה לכתוב בעקבות הנתונים, אפשר לחזור לשאלות שעולות בעבודה. קראו איך מוצאים רעיונות לפוסטים בלינקדאין.